טעויות נפוצות לגבי מיחזור ופלסטיק

להלן מספר טעויות נפוצות לגבי מיחזור ופלסטיק + ההתייחסות הנכונה אליהן:

טעות מס' 1: כיום, בעולם, רק כ- 9% מהאריזות נשלח למיחזור, אז למה למחזר?  הנתון אכן נכון, אבל, הוא מעוות ונכון רק כאשר מכניסים למשוואה מדינות רבות וגדולות (כגון מדינות באפריקה ובאסיה) שלא עושות מיחזור כלל, במידה ומנטרלים את המדינות האלה, הנתון הזה עולה משמעותית. כיום, ממוצע המיחזור האירופאי עומד על מעל ל- 40% וישנן מדינות באירופה שנתון המיחזור בהן עומד על כ- 52%… זאת מעל הדרקטיבה, שהגדירה יעד מיחזור של 22.5% מיחזור עד שנת 2016.

כמובן, שגם את נתונים אלה יש ואפשר לשפר – דבר זה יעשה ונעשה ע"י שיפור המודעות וע"י הכנסת טכנולוגיות מיחזור חדשות, שייעלו וישפרו את התהליך, בכל שלביו.

התמונה הנ"ל מהקישור הבא – לחץ כאן.

כמו כן, בשנת 2017 מיחזרו באירופה 58.2% מבקבוקי ה- PET שיוצרו (כאשר כאן הכוונה ספציפית לבקבוקים ולא למחזוקרכללי). ראו לעניין זה את הקישור שלהלן: https://www.petcore-europe.org/news-events/202-2017-survey-on-european-pet-recycle-industry-58-2-of-pet-bottles-collected.html

נתוני האמת מציגים מיחזור של 1.9 מיליון טון חומר שהגיע למפעלי המיחזור, ממנו יוצרו 1.4 מיליון טון של חומר ממוחזר, ששימש לייצור מוצרים חדשים. ראו את הקישור להלן: https://www.plasticsrecyclers.eu/pet-recycling-industry-installed-capacity-reviewed.

 

טעות מס' 2: לא ניתן למחזר יותר מפעם אחת. כלומר, את האריזות הממוחזרות כבר לא ניתן למחזר שוב – פשוט לא נכון! ניתן למחזר אריזות ממוחזרות העשויות מחומר PET (בתנאים מייטביים) בלופ אינסופי ואנו עושים זאת באופן קבוע, כבר שנים רבות. היחוד במיחזור PET הוא שניתן, בתהליך פשוט יחסית, להחזיר לחומר את מלא תכונותיו המקוריות. התהליך מבוצע כיום בהקפים גדולים בעולם, לאפשר שימוש ב- PET ממוחזר לייצור אריזות חדשות ובקבוקים חדשים. ראה את האיור המצורף למטה.

רק חשוב לציין כי בטכנולוגיה הקיימת היום, אנו בפלסטו-ווק עובדים על מקסימום מחזור של 80% (זהו אחוז גבוה מאוד לכשעצמו) ושאר החומר, ה- 20%, הוא חומר נקי/בתולי, שאינו ממוחזר, זאת כדי לעמוד בתקני מגע עם מזון המחמירים שלנו. כך שהשכבה של החומר הבתולי, היא זו שתיגע במזון ולא החומר הממוחזר, שנמצא בתווך (החומר מיוצר בטכנולוגיית ABA – טכנולוגייה שפותחה לאחרונה, כדי לאפשר תקן מגע עם מזון מחמיר, לחומר הממוחזר).

להסבר נוסף לגבי התמונה הנ"ל + מאמר בנושא, כנסו לקישור הבא (ראה בתחתית הדף): https://www.petmonomerrecycling.org/

 

טעות מס' 3: למה למחזר אם אפשר להשתמש במארזים מתכלים? המארזים המתכלים מהווים אחיזת עניים בלבד, מארזים אלה מהווים בעיה סביבתית אף גדולה יותר ממארזי הפלסטיק בכלל, זאת בשל סיבות רבות ומגוונות – להסבר מפורט: לחץ כאן.

 

טעות מס' 4: אין בארץ מפעל מחזור וכל האריזות נשלחות לחו"ל וחלקן מגיעות לים – נתחיל דווקא מהסוף – כ- 100% מאריזות הבקבוקים שנשלחות לחו"ל (או יותר נכון בעיקר לתורכיה) עוברות מיחזור מלא – חומר הגלם שמוחזר מגיע בחלקו גם לישראל בחזרה – דבר זה, באופן חד משמעי, מצמצם את זיהום הפלסטיק. עכשיו, לגבי מפעל המיחזור – בארץ, לפני זמן לא רב פעל בארץ מפעל מחזור איכותי, שלצערנו, בשל חוסר תמיכה ממשלתית והיטלים רבים שהושטו עליו – המפעל נסגר… אנו תקווה, גם סביבתית וגם עסקית, שיפתח מפעל/י מיחזור חדש/ים, שיתנו מענה מקומי טוב יותר וסביבתי יותר.

 

טעות מס' 5: למה לא פשוט להשתמש פשוט ברב פעמי? – כאן חשוב להבין שמדובר באריזות (ולא בחד פעמי מהסוג שמביאים לפיקניקים וכו'), אריזות אלה לא ניתנות להחלפה ברב פעמי, זאת בלי לשנות מהותית ומשמעותית את איכות החיים, יוקר המחייה והכלכלה המפותחת, הקיימים היום. כמו כן, אם אנחנו אכן נמנע מלהשתמש בפלסטיק בתחום האריזה, אנו נצטרך לקחת חומוס, טופו, גבינה, עוגות ועוד, בכיסים…?!
בנוסף, אם הם לא יהיו ארוזים בפלסטיק, זמן התוקף שלהם היה עשירית, אם לא פחות, מהזמן הקיים היום. כלומר, פי עשר יותר עבודת חקלאות / תעשייה / הובלה / ייצור ועוד – עובדה זו לא רק שיוצר נזק כלכלי אדיר, היא מייצרת זנק סביבתי גדול בהרבה…

בנוסף, התחליפים הרב פעמיים / האחרים לפלסטיק אינם באמת נותנים מענה אמיתי – כאן חייבים לקחת בחשבון את ה- LCA (Life Cycle Assessment הערכת מחזור חיים – כל התהליך שעובר המארז עד סופו) ניקח לדוגמא את שקית הפלסטיק החד-פעמית השנואה מהסופר (פשוט כי לגבי שקיות הפלסטיק עשו הרבה מחקרים – וניתן להשליך משקיות הפלסטיק באותו האופן גם על אריזות הפלסטיק), השאלה הנכונה כאן היא בעצם: "כמה פעמים צריך להשתמש בשקית רב פעמית / אחרת, כדי שזו תהייה עדיפה סביבתית על אותה כמות של שקיות חד פעמיות מפלסטיק?"

לפי מחקר של המשרד לאיכות הסביבה של דנמרק, מ- 2018, המספרים הם:

* שקית פלסטיק אקולוגית: 37 פעמים.
* שקית נייר: 43 פעמים.
* שקית כותנה: 7100 פעמים – במילים אחרות, שקית כותנה רב-פעמית אחת מזהמת כמו 7100 שקיות חד-פעמיות ולכן צריך להשתמש בה מספר זה של פעמים כדי שהשימוש בה יהיה משתלם. אגב, שקיות מכותנה אורגנית: 20,000 פעמים. מסתבר שכותנה אורגנית מזהמת הרבה יותר מכותנה רגילה, מה שמראה שוב שאינטואיציה בנושא הזה עלולה להטעות.

להלן קישור לכתבה על המחקר: (*)https://phys.org/news/2018-08-reuse-bags.html

המספרים האלה לוקחים בחשבון את העלות הסביבתית משלב הייצור והשינוע ועד לטיפול סוף "חייהם". מספרים אלו גם לוקחים בחשבון שהרבה מהשקיות סופר משמשות פעם נוספת כשקית זבל (כ- 80% בקנדה למשל). ובאמת, במדינות שבהם חוקקו חוק לאיסור שקיות פלסטיק בסופרים, נרשמה עליה משמעותית בצריכת שקיות זבל מפלסטיק, שהן הרבה יותר כבדות ומזהמות.

להלן קישור לכתבה: (*)https://www.dailysignal.com/…/why-bans-on-plastic-bags-and…/

למסקנה זו הגיעו גם ממשלות קנדה ואנגליה, שזיהו בין היתר ששקיות הפלסטיק הן דווקא אופציה טובה לסביבה. להלן קישור לכתבה: (*)https://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_shopping_bag…

לסרטון מעניין ונחמד, המסביר את הנושא הנ"ל, אפשר להיכנס לקישור הבא, שנעשה ע"י – מטיילים בארץ

 

טעות מס' 6: מחזור או לא מחזור, בסוף כל הפלסטיק מגיע לים – הפלסטיק היחיד שכן מגיעה לים, ממדינות המערב, הוא מלכלוך בחופים, וזו כמות קטנה יחסית, אך לא זניחה. כך שאם רוצים משהו טוב לעשות מקומי ובמיידי, זה ללכת לחוף ולאסוף פסולת. ופוליטית, מודעות וקנסות ואכיפה מוגברים על מלכלכים, יעזרו. מאידך, הרוב המוחלט של הפלסטיק שמגיע לים מגיע ממספר קטן של מדינות עולם שלישי באזורים מרובי אוכלוסין, עם ניהול פסולת לא טובה. זה מאוד ממוקד: כ- 90% מהפסולת הפלסטית מגיעה רק מ-10 נהרות! רובם באסיה ובאפריקה.
להלן קישור לכתבה: (*) https://www.weforum.org/…/90-of-plastic-polluting-our-ocea…/

סין לבדה אחראית על 28% מהפסולת הפלסטית עולמית שאיננה מוטמנת כהלהכה ולכן עלולה להגיע לים. אידונזיה על 11%, הפיליפינים וויאטנם, על אף היותם מדינות קטנות יחסית אחראיות על כ-6% כל אחת! מצרים, שכנתנו, אחראית על כ-3% מהפסולת העולמית בים. בישראל לשם השוואה הנתון הוא 0.06%.
להלן קישור לכתבה: (*)https://ourworldindata.org/plastic-pollution…

 

טעות מס' 7: אריזות הפלסטיק הם גורם זיהום מספר אחת, לכן עדיף לא להשתמש בהן בכלל – אריזה היא מרכיב חיוני במערכת אספקת המזון המודרנית. ריכוז מרבית אוכלוסיית העולם בערים מאפשרת שמירה על השטחים הפתוחים, וקיום חיים תוך צמצום ההשפעות על הסביבה. מנגד ריחוק מקורות המזון ממקומות הצריכה מחייב שימור המזון לאורך זמן ושינועו למרחקים הולכים וגדלים. לפני עידן האריזה המודרנית, יותר מ- 50% מהמזון שיוצר, לא הגיע כלל לצרכנים.

מרכיב האריזה מהווה לרוב חלק קטן מכלל ההשפעות על הסביבה של מוצר מזון. אריזה נכונה מבטיחה שהמזון שיוצר אכן יגיע לצרכן בצורה בטוחה.

חלוקת ההשפעות  על הסביבה של מיכל חלב. האריזה נושאת 3.5% מהעלות הסביבתי של החלב, אבל מצמצמת משמעותית את פחת המוצר, ועקב כך מועילה לסביבה. https://www.packagingdigest.com/food-packaging/what-in-world-foodwaste-reduce-isit1612/page/0/1

 

אנחנו בפלסטו-ווק מייצרים אריזות שיבטיחו הגנה מיטבית ובטיחות המוצרים הנארזים, תוך התחשבות בצרכי הסביבה. זו הסיבה המרכזית לבחירת חומר הגלם מסוג PET ממוחזר, כחומר הגלם העיקרי למוצרינו. PET הוא חומר הגלם הפלסטי הממוחזר ביותר בעולם, דבר שמאפשר גם לנו להתבסס על חומר ממוחזר כמקור עיקרים לייצור המוצרים. כל המוצרים כמובן עומדים בכל דרישות התקן הישראלי לפלסטיק הבא במגע עם מזון.

שימוש ב- PET ממוחזר מבקבוקים ואריזות מזון, לייצור אריזות מזון חדשות, מהווה יישום ממשי של גישת הכלכלה המחזורית, אותו מנסים לקדם בשנים האחרונות בעולם. השימוש בחומר ממוחזר מאפשר חיסכון משמעותי במשאבי העולם, מאחר ואינו מבוסס על נפט כמקור לחומר הגלם, אלא על מוצרים לאחר השימוש. המוצרים גם מתאימים היטב למיחזור חוזר, שוב ושוב. יתרון משמעותי נוסף נובע מהשימוש באותו מחומר ממנו מיוצרים בקבוקי המשקאות הקלים, ואחר ורק לבקבוקים אלו יש מערך איסוף מסודר ברחבי הארץ.

 

לסיכום, העולם במשבר ואנחנו צריכים מודעות ואקטיביזם כדי להציל אותו. אבל, הוא חייב להיות אקטיביזם חכם ומיודע, כדי שיהיה לו סיכוי אמיתי…

לעזרה/לייעוץ מקצועי מלאו פרטים

* שדה חובה